זיכרון\פבל סצ'קובסקי

במראה אני מסתכל ורואה את העבר שלי, רואה את אשר היה לי, ואת אשר איבדתי, תקוות שהתנצפו לי, חלקיקים מהחיים, הכל נגמר, ואיכשהו כולם הלאה ממשיכים.

ואני פותח אלבום תמונות, להסתכל בזכרונות שבהם היינו יחד. מי יסביר ומי ידע מדוע החיים הלכו ככה? מדוע החיים ניפצו כל חלקיק והשאירו אותי לבד?

והזיכרונות זה רק הדרך שלי לראות מה קורה אם כולם, לדעת שאצליהם הכל טוב. חיים במלחמות, מזימות תככים ותקוות שבורות, ואת הגלגל כבר לא אחזיר לאחור.

טיפות הגשם מראות לי את ההשתקפות, הרחובוהת הריקים זאת הנשמה שבי. הכל נגמר בין רגע, לא יודע את המהות, אולי רק כך אמצא את הדרך שלי.

הכל היה לי פעם, נלקח ברגע קט, השלווה הפכה לרעש בלתי פוסק ובלתי נגמר. לא מוותר לרגע, צועד קדימה למרות הכל, והגיע הזמן שאשאיר את העבר שלי מאחור . והזיכרונות זה רק הדרך שלי לראות מה קורה אם כולם, לדעת שאצליהם הכל טוב. חיים במלחמות, מזימות תככים ותקוות שבורות, ואת הגלגל כבר לא אחזיר לאחור.